רשומות

מציג פוסטים מתאריך 2017

פוסט פרידה

מאז שהבלוג הזה עלה לאוויר בשלהי 2006, קיוויתי להשתמש בפלטפורמה האינטרנטית המשובחת הזו ככלי ללמידה כלכלית, דיאלוג כלכלי, וחינוך כלכלי. מה ללא-כלכלן ולבלוג כלכלי ? אין מספיק חינוך כלכלי בארץ שלנו . יותר מדי מהשיח הכלכלי נמצא בידיהם של כלכלנים. כל מי שחושב שזה טוב מתבקש להעריך את המסוגלות שלהם. איך למשל? עיינו בהיסטוריה של המשברים הכלכליים ברבע המאה האחרון ב רשימת משברים כלכליים לאורך ההיסטוריה בויקיפדיה . שימו לב במיוחד אל - המיתון של ראשית שנות ה-2000 המשבר הכלכלי של 2007-2008  לצערי, מגבלות המשאבים שעמדו לרשותי לא אפשרו לי לממש את התכלית לשמה הוקם Eco-No-Mix of Life אלא במידה מוגבלת מאוד, אולי מוגבלת מדי, אך הגיע הזמן להמשיך הלאה, לפרוייקטים אחרים ואתגרים אחרים. אני תקווה שהטקסטים שבבלוג יאתגרו את הקוראים המזדמנים למחשבה ומבט עצמאיים על המציאות והמחשבה הכלכליים. ניפרד באימרתו של אדם סמית': "המדע הוא החיסון הגדול לרעל של התלהבות ואמונה תפלה. " מי ייתן והמחשבה על הכלכלה תהיה דומה יותר למדע ופחות לתערובת של התלהבות ואמונה.

יכול להיות שאנחנו כבר ב-1984...

"הזמנים משתנים, המטוטלת שוב נעה. המערב מתעורר להבין את סכנת ריכוז הכוח בידי הברונים השודדים של המאה ה-21. ... כתבה בדה-מארקר עוסקת בחשש מהכוח ומהגודל של חברות האינטרנט הענקיות , עם דגש על השילוש הקדוש: גוגל, פייסבוק, אמאזון.  מה בעצם הן עשו רע?  "גוגל ופייסבוק זרעו הרס חסר תקדים בעולם העיתונות. בעשור הראשון של פעילותן הן נראו כמי שיכולות להגדיל את התחרות וההיצע בשוק הרעיונות והחדשות. אבל אפקט הרשת שממנו נהנות שתיהן הפך אותן בחמש השנים האחרונות לדואופול בשוק הפרסום ולצינור השיווק העיקרי של רוב ארגוני החדשות בעולם. התוצאה הראשונה היתה חיסול המודל העסקי של ארגוני חדשות רבים. אבל התוצאה השנייה מטרידה עוד יותר: הקו המערכתי של חלק מכלי התקשורת התחיל להתאים עצמו לשיטות של גוגל ופייסבוק למקסם את תשומת הלב של הקוראים — טקסטים, כותרות ופורמטים קצרים שממקסמים קליקים ונוטשים בהדרגה את סיבת הקיום המקורית של העיתונות — לייצר במות שיח וניתוח מבוסס עובדות ולבקר את עמדות הכוח בממשלה והמגזר העסקי." ומה לגבי אמאזון ? שם דה מארקר פחות החלטי: "אמזון היא סימן השאלה המרתק ביותר בחב

שובו של האיש השמן

מאמר מעניין בואלה! מראה שחלקם של השירותים הציבוריים במשק הישראלי שב והתקרב ל-36% ב-2015 .  כן - כן ! דווקא במשך כהונה ארוכה של ראש הממשלה בנימין נתניהו, הכהן הגדול של "האיש השמן והאיש הרזה", מתברר שהמילים הן אולי מילותיו של נאו-ליברל, אבל המעשים בפועל הרבה פחות כנים. השירות הציבורי הגדל נשען על מיסוי הצריכה, באופן שעלול להציב את ישראל במקום לא נעים במיוחד אם חלילה ישוב העולם וייקלע למשבר כלכלי גדול  (וכולנו יודעים שבמוקדם או במאוחר - משבר כזה בוא יבוא. הם תמיד באים, למרות כל ההבטחות של הכלכלנים).  מאחר וכולנו יודעים שיש שירותים ציבוריים שנותרו מקוצצים (למשל, שירותי הבריאות וחלק משירותי הביטחון הסוציאלי), אין מנוס מהמסקנה שהגידול בשירות הציבורי התמקד באותם מקומות שבהם נתניהו נכנע ללחץ פוליטי לא-מתון של שותפים לקואליציה. הדוגמא הבולטת: הנסיגה המוחלטת של נתניהו מהקרב על קיצוץ קצבאות הילדים.  איך זה קרה ששר האוצר האמיץ והנחוש נתניהו מתגלה כראש-ממשלה שמיישם רק את מה שנוח לו מהכלכלה הנאו-ליברלית?  פשוט מאוד: לפחות חצי מהקרדיט שניתן לנתניהו בכתבה הזו על הקיצוצים הג

והרי החדשות: יציבות מחירים בנדל"ן הישראלי

כתבה בדה-מארקר מאיימת לטלטל את אמות-הסיפים של עולם הנדל"ן הישראלי : "עצירה של המחירים לאורך ארבעה חודשים". הטענה נתמכת בנתונים נוספים: ירידה הדרמטית במספר העסקות לרכישת דירה ב–2016 קיפאון ברמת המחיר במספר רב למדי של ערים פרץ היציבות הזה הוסתר מהציבור בגלל הדרך שבה התקשורת בחרה להתבונן על הפרספקטיבה של השנה האחרונה ולא של 4 החודשים האחרונים. לכן זכינו דווקא לסיכומים מהסוג של: בתוך שנה עלו מחירי הדירות ב-6% בהסתכלות על 12 החודשים האחרונים, מחירי הדירות עלו בשיעור שנתי של 6% בפעם האחרונה בה ראו בישראל כזו מגמה של עצירת עליות-המחירים, כולם ישבו על הגדר וחיכו לראות מה ייצא מיוזמת מע"מ אפס של שר האוצר הקודם, יאיר לפיד. זה נגמר בהמשך עליות מחירים, ביתר-שאת. האם השוק מחכה למשהו או למישהו גם הפעם?  אולי, בניגוד לטענת בנק ישראל, הציבור הישראלי הפנים שכדאי לחכות לתוכניות "מחיר למשתכן" באיזור מגוריהם ? ואולי יציאת המשקיעים מהשוק היא זו שהביאה ליציבות המחירים  ? ואולי בכלל מדובר בעצירה זמנית, מהסוג המתרחש מעת לעת בכל שוק, במסגרת האקראיות הכוללת

שינויים לטובה בתנאי-העובדים ?

שנת 2017 נפתחת עם בשורות על שלל שינויים לטובה מבחינת השכירים במשק : שכר המינימום עולה לכלל העובדים במשק. החודש יעלה שכר המינימום במשק ל-5,000 שקלים למשרה מלאה (26.88 שקלים לשעה).  העלאת פנסיה חובה: החודש תושלם ההעלאה החוקית של שיעורי ההפקדה לפנסיית חובה ב1%, כך שתעמוד על 18.5%.  מכסת ימי החופשה השנתית גדלה:  הוספת 2 ימי חופשה למכסת ימי החופשה של עובדים ברמות ותק של 1-4 שנים. כל השינויים האלה הם פרי החוק הישראלי וייכנסו לתוקף באופן אוטומטי. העובדים לא צריכים להתעקש עליהם (אלא במקרה של מעביד מפר חוק).  גן עדן, לא ? הכלכלה הישראלית במיטבה, לא ? אי-אפשר לצפות ליותר, לא ?  אז זהו.... שלא כל-כך. אם לצטט את גלובס בנוגע ליציבות השכר במשק : "השכר הממוצע במשק פשוט תקוע. לא רק השנה, אלא זה עשור. נומינלית, ישנה מגמה איטית ומינורית מאוד של עלייה בשכר, שמסתכמת ב-2%-4%, תלוי בשנה. ריאלית, כלומר בניכוי האינפלציה (עליית המחירים), מדובר בקיפאון כמעט מוחלט." זה היה נכון בתקופות של הורדות מיסים. זה בוודאי נכון בתקופות של העלאות מיסים. בואו נבהיר - מבחינת המשק, התקופה