רשומות

שובו של האיש השמן

מאמר מעניין בואלה! מראה שחלקם של השירותים הציבוריים במשק הישראלי שב והתקרב ל-36% ב-2015.  כן - כן ! דווקא במשך כהונה ארוכה של ראש הממשלה בנימין נתניהו, הכהן הגדול של "האיש השמן והאיש הרזה", מתברר שהמילים הן אולי מילותיו של נאו-ליברל, אבל המעשים בפועל הרבה פחות כנים. השירות הציבורי הגדל נשען על מיסוי הצריכה, באופן שעלול להציב את ישראל במקום לא נעים במיוחד אם חלילה ישוב העולם וייקלע למשבר כלכלי גדול  (וכולנו יודעים שבמוקדם או במאוחר - משבר כזה בוא יבוא. הם תמיד באים, למרות כל ההבטחות של הכלכלנים). 
מאחר וכולנו יודעים שיש שירותים ציבוריים שנותרו מקוצצים (למשל, שירותי הבריאות וחלק משירותי הביטחון הסוציאלי), אין מנוס מהמסקנה שהגידול בשירות הציבורי התמקד באותם מקומות שבהם נתניהו נכנע ללחץ פוליטי לא-מתון של שותפים לקואליציה. הדוגמא הבולטת: הנסיגה המוחלטת של נתניהו מהקרב על קיצוץ קצבאות הילדים. 
איך זה קרה ששר האוצר האמיץ והנחוש נתניהו מתגלה כראש-ממשלה שמיישם רק את מה שנוח לו מהכלכלה הנאו-ליברלית? 
פשוט מאוד: לפחות חצי מהקרדיט שניתן לנתניהו בכתבה הזו על הקיצוצים הגדולים של 2001-2005…

והרי החדשות: יציבות מחירים בנדל"ן הישראלי

כתבה בדה-מארקר מאיימת לטלטל את אמות-הסיפים של עולם הנדל"ן הישראלי: "עצירה של המחירים לאורך ארבעה חודשים". הטענה נתמכת בנתונים נוספים: ירידה הדרמטית במספר העסקות לרכישת דירה ב–2016קיפאון ברמת המחיר במספר רב למדי של ערים פרץ היציבות הזה הוסתר מהציבור בגלל הדרך שבה התקשורת בחרה להתבונן על הפרספקטיבה של השנה האחרונה ולא של 4 החודשים האחרונים. לכן זכינו דווקא לסיכומים מהסוג של: בתוך שנה עלו מחירי הדירות ב-6%בהסתכלות על 12 החודשים האחרונים, מחירי הדירות עלו בשיעור שנתי של 6%
בפעם האחרונה בה ראו בישראל כזו מגמה של עצירת עליות-המחירים, כולם ישבו על הגדר וחיכו לראות מה ייצא מיוזמת מע"מ אפס של שר האוצר הקודם, יאיר לפיד. זה נגמר בהמשך עליות מחירים, ביתר-שאת. האם השוק מחכה למשהו או למישהו גם הפעם? 
אולי, בניגוד לטענת בנק ישראל, הציבור הישראלי הפנים שכדאי לחכות לתוכניות "מחיר למשתכן" באיזור מגוריהם ? ואולי יציאת המשקיעים מהשוק היא זו שהביאה ליציבות המחירים ? ואולי בכלל מדובר בעצירה זמנית, מהסוג המתרחש מעת לעת בכל שוק, במסגרת האקראיות הכוללת, שעתידה להתפוגג בהמשך עליות מ…

שינויים לטובה בתנאי-העובדים ?

שנת 2017 נפתחת עם בשורות על שלל שינויים לטובה מבחינת השכירים במשק: שכר המינימום עולה לכלל העובדים במשק. החודש יעלה שכר המינימום במשק ל-5,000 שקלים למשרה מלאה (26.88 שקלים לשעה). העלאת פנסיה חובה: החודש תושלם ההעלאה החוקית של שיעורי ההפקדה לפנסיית חובה ב1%, כך שתעמוד על 18.5%. מכסת ימי החופשה השנתית גדלה:  הוספת 2 ימי חופשה למכסת ימי החופשה של עובדים ברמות ותק של 1-4 שנים.
כל השינויים האלה הם פרי החוק הישראלי וייכנסו לתוקף באופן אוטומטי. העובדים לא צריכים להתעקש עליהם (אלא במקרה של מעביד מפר חוק). 
גן עדן, לא ? הכלכלה הישראלית במיטבה, לא ? אי-אפשר לצפות ליותר, לא ? 
אז זהו.... שלא כל-כך. אם לצטט את גלובס בנוגע ליציבות השכר במשק: "השכר הממוצע במשק פשוט תקוע. לא רק השנה, אלא זה עשור. נומינלית, ישנה מגמה איטית ומינורית מאוד של עלייה בשכר, שמסתכמת ב-2%-4%, תלוי בשנה. ריאלית, כלומר בניכוי האינפלציה (עליית המחירים), מדובר בקיפאון כמעט מוחלט." זה היה נכון בתקופות של הורדות מיסים. זה בוודאי נכון בתקופות של העלאות מיסים.
בואו נבהיר - מבחינת המשק, התקופה שבה שכר העובדים היה עולה אוטומטי…

3 מיתוסים

תמונה
רוברט רייך, הכלכלן המפורסם, שר העבודה בממשל קלינטון ומי שנבחר בזמנו על ידי טיים כאחד מעשרת חברי הקבינט הטובים ביותר במאה ה-20 מסביר 3 מיתוסים בכלכלה-פוליטית שכדאי לכל אדם בארה"ב (ובישראל) להכיר:



אם לא רוצים לראות את זה בסרט, אפשר גם לקרוא את זה בבלוג שלו.

בתמצית:

מנוע הצמיחה העיקרי של המשק אינם התאגידים אלא מעמד-הביניים והעניים.מדיניות של צמיחה צריכה להתמקד בהם. הדרך להשיג שוק חופשי איננה באמצעות ממשלה חלשה. אין שוק חופשי בטבע. הממשלה היא זו שיוצרת שוק חופשי.המיקוד של הכלכלה הפוליטית איננו צריך להיות בגודל הממשלה אלא בשאלה עבור מי הממשלה עובדת. 

איך נהפוך מאומת אקזיטים לאומה יצרנית ?

ד"ר דן שרון, מפקד תלפיות הראשון, מנכ"ל משרד החינוך ומייסד רשת ברנקו וייס בראיון מטריד מאוד בדה-מארקר, המתמקד בכורח הישראלי לשוב ולהקים חינוך טכנולוגי.  ' "אתה חושב שזה מקרה שאנחנו מתמחים באקזיטים? אין לנו תשתיות ייצור, אז אנחנו מוכרים חברות וככה הולך רעיון שלם להודו ולסין. בסין או בטייוואן ברגע שאתה מצייץ שאתה רוצה לייצר משהו — ישר מתנפלים עליך ונותנים לך את כל האפשרויות. אבל כאן אין לנו עובדים, אין בעלי מקצוע, אין מישהו שיגיד "תשכח מזה, אני פותר את הבעיה". ישראל היא מדינה שמייצאת עבודה, וזה אסון. גם מרכזי הפיתוח שייסדו כאן החברות הבינלאומיות והמתבססים על אותם כישרונות שהצלחנו לפתח, לוקחים את פירות הפיתוח לייצור במקומות אחרים. כך הם אינם משרתים כראוי את החברה והכלכלה הישראלית. לוקחים את הטוב ומותירים אותנו עם הבעיות."...  "למה הכלכלה הגרמנית פורחת? כי יש שם מגוון של היצע חינוכי לילדים, חלק לימודים אקדמיים וחלק לימודים אחרים. שם יש תארי מייסטר, אומן, מכובדים."אומן" זה לא קצת בלוף?אלה אנשים שמקבלים תואר אומן על ביצועים בכל מיני תחומים. כש…

עוד הונאת פונזי בסין

כמעט לפני 5 שנים כתבתי כאן בבלוג על הפרובלמטיקה של השקעה בסין נוכח ההונאות שהתגלו שם.
השנים עברו, מעמד הביניים הגדל בסין הפך בעצמו למנוע כלכלי לא מבוטל,
ומתברר שעכשיו אפילו הסינים צריכים להיזהר מההונאות שמסתובבות שם.
דה-מארקר מדווח: "הונאת פונזי הגדולה בהיסטוריה מטלטלת את סין: קרוב למיליון משקיעים נפלו בפח. פלטפורמת ההלוואות ה-P2P הגדולה ביותר בסין במונחי היקף ההלוואות היא תרמית בהיקף של כמעט 8 מיליארד דולר"

שובו של גדול-מכדי-ליפול ?

דויטשה בנק עושה קולות בעייתיים, והעולם הפיננסי כמרקחה.
כתבתי את זה לפני כמעט 6 שנים ודעתי לא השתנתה מאז: יש לאסור בחקיקה את גדילתם של מוסדות פיננסים מעבר לגודל מסויים. בדיוק כמו החקיקה העוסקת במונופולים. בדיוק כמו כל חקיקה אחרת.
בלעדי חקיקה כזו, במוקדם או במאוחר,
התאגידים הפיננסיים יהיו כל-כך חזקים
עד כי המדינות כבר לא יוכלו להציל אותם כשהם ייפלו.
ואז, עם מערכת כלכלית שלמה בקריסה,
נמצא עצמנו בונים כלכלה אחרת מהחורבות.
זו כמובן אפשרות לגיטימית,
אבל בדרך כלל, כאשר מערכת כלכלית שלמה קורסת,
רווחתם של רבים מדי נפגעת,
ולא אחת המשבר הכלכלי הופך למשבר מדיני ואף למלחמה.
האומנם רווחתם של הבנקים עדיפה על רווחתם של בני-האדם ?
האם כבר הגענו למצב שבו הבנקים הם לא רק גדולים-מכדי-ליפול
אלא גם חזקים יותר ממדינות הלאום,
והמצב איננו בר-תיקון ?